לקראת גיל 40 אנשים רבים מתחילים להתקשות בקריאה ובוחרים משקפי קריאה ללא התאמה אישית. מדוע סוג משקפיים זה עלול לגרום לטשטוש ועיוותים בראייה.
ד' החלה להתקשות בקריאה ונזדקקה למשקפיים. היא רכשה משקפי קריאה מוכנים לפי מדידה אקראית בחנות ובסופו של דבר אלו גרמו לה לטשטוש ראייה וכאבי ראש. לאחר מכן הגיעה לבדיקת ראייה אופטומטרית, והתברר שקנתה משקפיים שאינם תואמים את מספר העדשה שהיא צריכה. בנוסף, נמצא כי מרכזי האישונים שלה לא היו מול מרכז עדשות המשקפיים, כך שבכל פעם שהרכיבה אותם, הסתכלה באזור העדשות שבו קיימים עיוותים אופטיים (עיוותים הקיימים במערכת אופטית ככל שמתרחקים ממרכז העדשה).
לקראת גיל 40 אנשים רבים מתחילים להתקשות בראייה לטווח הקרוב (בקריאה) ונזקקים למשקפי קריאה. תהליך זה מתרחש כיוון שהעדשה התוך-עינית, שממקדת את הראייה למרחקים שונים, מאבדת מגמישותה ("זוקן ראייה"). ישנם כאלו שמעדיפים לרכוש משקפי קריאה מוכנים, מבלי לבדוק איזה מספר עדשה נדרש בכל עין. כלומר, איזו הגדלה נדרשת בכל עין.
מחקרים מראים שמשקפי קריאה מוכנים לא עומדים בסטנדרט האופטומטרי וגורמים לטשטוש ראייה, ראייה מעוותת וכאבי ראש. במחקר שפורסם ב-2012 בכתב העת Optometry and Vision Science, נרכשו 300 זוגות משקפי קריאה מוכנים בעלי כוח דיופטרי (מספר עדשה) שנע בין 2.50+ ל-3.50+ עבור 300 נבדקים. תוצאות המחקר הראו כי מבין כלל המשקפיים שנרכשו, 9% לא עמדו בתקן מבחינת הכוח של העדשה, 21% לא עמדו בתקן מבחינת עיוות פריזמטי (סוג של עיוות אופטי) אנכי, 42% לא עמדו בתקן מבחינת עיוות פריזמטי אופקי ו-48% לא עמדו בתקן בכל המדדים כולם. כלומר, במשקפיים אלו נצפה חוסר התאמה בין מרכזי העדשות של העין (האישונים) והמרכז האופטי של העדשות; מיקום אישוני העין לא היה מול מרכז עדשת המשקפיים, אלא מחוץ לו, באזורים שבהם כאמור התמונה מתקבלת בצורה מעוותת. בנוסף, 10% מהמשקפים לא עמדו בתקן מבחינת כוח דיופטרי, כלומר סטו ביותר מ-0.12 ממה שנכתב עליהם. למשל המספר 3.00+ כפי שנכתב על המשקפיים היה בפועל 3.25+.
במחקר נוסף, שפורסם ב-2010 בכתב העתInternational Journal of Epidemiology, נחלקו 363 נבדקים מהודו לקבוצה שהרכיבה משקפי קריאה מוכנים וקבוצה שהרכיבה משקפי קריאה לפי מרשם. המחקר מצא כי לאחר חודש הרכבה, 14.8% ממרכיבי המשקפיים המוכנים התלוננו על טשטוש ראייה בהשוואה ל-3.9% ממרכיבי המשקפיים המותאמים אישית; 10.9% ממרכיבי המשקפיים המוכנים התלוננו על ראייה מעוותת לעומת 3.9%; ו-13.7% ממרכיבי המשקפיים המוכנים התלוננו על כאבי ראש לעומת 6.1%; עם זאת, 90.2% רצו להמשיך להשתמש במשקפיים המוכנים לעומת 96.7%; ו-91.3% מקבוצת המשקפיים המוכנים הרגישו שיפור ראייה לעומת 96.7% מהקבוצה השנייה.
תוצאות אלו ונוספות מרמזות כי משקפי קריאה מוכנים, שמיוצרים באיכות נמוכה עם עיוותים רבים בעדשה, עלולים לגרום למאמץ יתר של העיניים, לטשטוש בראייה, או לראייה כפולה ועקב כך לכאבי ראש. בנוסף, לעתים קרובות הצרכן קונה על דעת עצמו משקפיים עם מספר גדול יותר ממה שהיה רגיל ואינו מודע לכך שהשינוי הזה מגביל את טווח הקריאה. זאת מכיוון שככל שהמספר של העדשה גבוה יותר – טווח הראייה מתקצר. למשל, אדם מעוניין לקנות משקפיים שיסייעו לו לקרוא במרחק קריאה רגיל (מרחק קריאה מספר/ עיתון), שהוא כ-35 ס"מ, ומכיוון שהוא בוחר משקפיים בעלי מספר חזק מדי (כפי שקורה בדרך כלל), זה מגביל את טווח הקריאה שלו ל-25 ס"מ.
בבדיקת הראייה האופטומטרית לעומת זאת האופטומטריסט מודד את מרחק האישונים בין עין לעין כדי למקם את מרכז העדשות מולם ולמנוע עיוותים אופטיים. בנוסף, הוא בודק בעיות במיקוד העיניים למטרה קרובה, ואף מאתר ליקויים במערכת העין המצריכים הפניה לרופא עיניים.
משקפי קריאה מוכנים, שבהם המספרים לרוב זהים בשתי העדשות, עשויים להיות פתרון זמני אם המספר זהה בשתי העיניים (לרוב הוא לא זהה), ולמי שהוא בעל מרחק אישונים זהה לממוצע באוכלוסייה (57 מ"מ) – מרחק שבו מיקום האישונים עשוי להיות תואם את מרכז עדשות המשקפיים.
קרדיט לארזה פרוכטר וליאת גנץ', עיתון "הארץ".